לוגיקה - קווי מיתאר- מבוא לפילוסופיה פרקטית 

הפעם בשונה מפרקים קודמים בהם הפרק מוביל למסקנה, אנסה להציב תחילה מספר משפטי מפתח (כמעין אקסיומות). גוף המיסה יוביל למסקנות אשר מתוכן אנסה לתת תוקף פילוסופי לאקסיומות אלו:

-כל שקלא ותריא , כל ניסוי ותהייה , כל דילמא ובכלל כל מחשבה מתבצעת ע"י שימוש
במילים , בניתוח ובלוגיקה.

-ככל שאטיב לתמלל מצבים במחשבה, תשופר יכולת ההגבה עד לצורה היעילה ביותר.
-האדם כיצור בעל מח מפותח מחויב בין כה וכה לשימוש במילים ומחשבה לתפיסת העולם
וחייו שלו.

-' הפילוסופיה האובייקטיבית ' מתמוססת אל מול תהום הספקנות, חיינו הסובייקטיביים
הם כיום כל עולמו של הפרט. מה שמותיר כל אחד מאתנו עם פילוסופיה סובייקטיבית אשר
נכונה לו.
-אל מול כובד משקלה של הפילוסופיה ואל מול תהום הספקנות יחד עם תרבותנו
האינדיווידואלית, בן המאה ה21 לא מטריד את מחשבתו בשאלות ברמו של עולם,אלא עסוק
בהתמודדות יומיומית עם חוויתו הפרטית של הקיום.

-מהות הפילוסופיה היא הלוגיקה, זנח את הפילוסופיה ושאלות רבות המשקל ואמץ אל
תודעתך את הניתוח הלוגי של היבטי חייך!

-עולם המושגים הוא אותו עולם המילים המשמשות את החשיבה לניתוח מצבים בחיים, מוגבל
ככל שיהיה הוא ה'יש' ההכרחי לאדם. לא קיים לו לאדם משהו אחר מלבד מה שמוחו בונה
בעולם המילים והמושגים,הוא אשר חווה האדם במקביל או יותר נכון במעורבב עם החוויה
הפיזית של חייו.
-היש המושגי שקיים לאדם הוא היש המושגי הזמין לו בחייו, כל מה שבגדר לא נודע או
נסתר לא רלוונטי לחוויתו את חייו. תחום העיסוק פילוסופי ב'תורת הנסתר' מושך
ועצום ככל שיהיה , מחזיר את העוסק בו אל אותה תהום הספקנות. ראוי לו לאדם לעסוק
תחילה בשיפור עולמו שלו.

-אל לו לאדם ללכת אחר המיסטיקן , כפי שאל לו להיסחף אחר דברי הדמגוג...כל מי
שמצהיר הצהרות באשר ללא נודע חייב לעשות זאת תוך ידיעה שדבריו נכונים ומוטעים
באותה המידה.

-הלוגיקה הפשוטה ככלי אשר משמש את המח רוב שעות העירות בין כה וכה , יכולה עם
השקעה מודעת ו'אימון' להתפתח ממש כמו שריר. התייחסות לוגית מודעת בניתוח מצבים
היא כל שנדרש.

-הדרך לאמן חשיבה או ניתוח לוגי נעוצה בידיעה ותשומת לב לאופן ביצוע הניתוח עצמו.
-ככל שמתחיל מח האדם מוקדם יותר את תהליך 'אימון' החשיבה הלוגית, ה'פילוסופיה
הסוביקטיבית' שלו תהיה רחבה יותר ומעוגנת יותר באמיתות חייו.
-ככל שמתחיל מח האדם מוקדם יותר את תהליך 'אימון' החשיבה הלוגית, מהירות קליטת
ההיקשים הלוגים (שזהו עצם השימוש בלוגיקה) מתוך חייו של הסובייקטיב תהייה מהירה
יותר ויעילה יותר.

-נקודה לאיזון- עולמו של האדם כיצור בעל מח מפותח מורכב ממספר רב של רבדים, אולם
הבולטים מבניהם הם דווקא שלושה עולמות חוויה:
גשמי- חומריות וגופניות יחד עם טבע היצורים.
רוחני- לחילופין אינטלקטואלי , יכול להיות פרטי.
רגשי- רגש רומנטי יחד עם נגיעות האיכות ורגשות שונים.
אמנם (לעניות דעתי) רצוי וראוי לשים את הלוגיקה ככלי מוביל כמעט בכל היבט חייו של
האדם ובייחוד בעולם הגשמי. אבל ביחס לשימוש בלוגיקה על עולם הרגשות יש בי
הסתייגות חריפה.
בראש ובראשונה כי לא ניתן לנתח לוגית רגשות שמציפים הוויה מחשיפה לאיכות או רגשות
אהבה.

-איזון נוסף - על מנת להימנע מהיסחפות אל עבר קיצוניות שכלתנית יש לתת לעולם
הרגשי לבטל את המערך המנתח לוגית אל מול רגשות כגון אהבה.

-הלוגיקה בעולם הרוחני , כפי שאת הרוח לא ניתן לתפוס היא עוסקת במושגים לא נתפסים.
ניתן לצרף את מסקנות באשר לכל הנסתר והלא ידוע ולחברם עם חלק מעולם הרוח, (זו אגב
הייתה פעולת כהני הדת והמיסטיקנים), אי הידיעה וההתמודדות עם שאלות ללא מענה הן
חלק עיקרי בעולם הרוח של האדם. לכן במצב זה הלוגיקה ככלי בוחן ומנתח תימנע
היסחפות שווא ואף תאפשר בנית פילוסופיה-מטאפיסית-סובייקטיבית . יש אשר בחרו את
עולם הרוח להפנות כעולם האינטלקטואל והרי גם שם הלוגיקה היא שולחן העבודה.
-יש אשר יגידו כי עולם המאוכלס באנשים לוגיים ייצור חברה תועלתנית , חברה
אינטרסנטית חסרת ערכים. כתגובה אגיד כי בין כה וכה טבע הדברים הוא
אינטרסנטי...בחברה האנושית , הלוגיקה עצמה תנחה את המשתמשים בה למסקנות כי ערכי
החברה והיכולת לכונן חברה ותרבות הם דברים הכרחיים לנעימות ותקינות חוויות חייו
שלו.

אלו הן נקודות המפתח הראשוניות עליהן עלי לעמוד במיסה הבאה על מנת לבסס את התוקף הפילוסופי סביב הכרחיות השימוש המודע והאקטיבי בלוגיקה בחיו של כל פרט. לשם ניתוח היבטי חיים אישי, פיתוח עצמי ופיתוח `אני מאמין` פרטי, הנעמת החוויה בכלליות ובתמודדות עם מצבי קונפליקט - זוהי ה `פילוסופיה הפרקטית`.